כלל חברה לביטוח בע"מ נ' אל-סוסו

פסק דין

בפניי תביעת כספית מיום 3.5.12 ע"ס 3,150 ₪ בגין נזקי רכב-רכוש בתאונת דרכים מיום 5.2.11. התביעה הוגשה ונתבררה בסדר דין מהיר.

ביום 2.4.14 נערכה בפניי ישיבה מקדמית, שבה נשמעו ראיות הצדדים.

מדובר בתביעת תחלוף (שיבוב) עפ"י סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981, כלומר תביעה שבה נכנסה חברת הביטוח התובעת בנעלי המבוטח שלה (הניזוק הישיר), לאחר ששילמה לו תגמולי ביטוח בגין התאונה מושא התביעה עפ"י חוזה הביטוח שביניהם, והגישה, לאחר שזכות הפיצוי בנזיקין של המבוטח כנגד הנתבעים המזיקים עברה אליה כאמור, את תביעת הנזיקין הכספית שבנדון.

הרכבים המעורבים בתאונה

בתאונה מעורבים 2 רכבים:

רכב התובעת – רכב פרטי מתוצרת מזדה (להלן – "הפרטית").

רכב הנתבע – רכב הסעות מסחרי מתוצרת פורד (טרנזיט) ( להלן – "המסחרית").

מקום התרחשות התאונה: צומת לא מרומזר במתחם שדה התעופה בלוד.

שעת התרחשות התאונה: צהריים (אור יום).

המחלוקת

המחלוקת בין הצדדים ממוקדת בשאלת אחריות הנתבע בנזיקין לתאונה, כאשר במישור הנזק ושיעורו אין, למעשה, מחלוקת, והנתבע גם לא הציג חוות דעת שמאי נגדית לחוות דעת השמאי מטעם התובעת שצורפה לכתב התביעה ואף לא ביקש לחקור את השמאי מטעם התובעת. שיעור הנזק הנתבע מוחזק אפוא להיות בלתי שנוי במחלוקת.

הראיות שהציגו הצדדים

כתבי הטענות, על נספחיהם (ככתב הגנה מטעם הנתבע משמש תצהירו מיום 9.12.12 התומך בבקשת הנתבע לביטול פס"ד שניתן נגדו בתחילת הדרך, בהיעדר הגנה).

הודעה על התאונה שנמסרה לתובעת (צורפה כנספח לכתב התביעה).

תמונות בשחור-לבן של נזקי הפרטית.

עדויות שני הנהגים המעורבים בדיון בפניי.

הכרעה

אני מוצא לקבל את התביעה.

כללי - על אופני ההכרעה האפשריים בהתקיים מחלוקת עובדתית